בית מגורים חדש בשטח של כ-300 מ”ר ה”משובץ” בתוך מבנן טורי ותיק.
המגרש צר מאוד ורוחב הבית הוא 8 מטרים עם 2 כיווני אוויר בלבד. האתגר העיקרי בטיפוס בניין כזה הוא יצירת תנועת אוויר פנימית ואוורור טבעי.
גרם מדרגות אורכי הממוקם במרכז הבית מחלק את קומת הקרקע לשני חללים – מצד אחד מטבח וממ”ד ומהצד השני חלל גדול מאוורר בגובה כפול שחוצה את הבית למלוא אורכו ובו הסלון ופינת האוכל. החלל הכפול מאוורר ומואר במפלס הקרקע ע”י ויטרינות גדולות בחזית הצפונית והדרומית וע”י חלונות עליונים שמשחררים את האוויר החם ומאפשרים אוורור טבעי.
במחצית הבנויה של קומה א’ ממוקמת יחידת ההורים, וחדרי הילדים ממוקמים בעליית הגג.
האלמנט המרכזי בבית הוא מדרגות הברזל הפיסוליות, שבקומת הקרקע משולבות עם ספריה, ובעלייה מקומה א’ לעליית הגג תלויות מהתקרה ומרחפות מעל לחלל הכפול.
עיצוב מחדש של דירה בשטח 100 מ”ר המיועדת עבור מהנדס שעובד איתנו שנים רבות. הדירה ממוקמת בבניין תל-אביבי משנות ה-70, עם תקרה נמוכה וחלונות בעלי צורה לא רגולרית. בהתחשב בנתוני הפתיחה האלה רצינו ליצור תחושת מרחב, למקסם את פתחי האור במסגרת החזית הקיימת ולהגדיל את השטח הציבורי בדירה.
על-מנת להאיר את פנים הדירה החלפנו את החלונות המקוריים בפרופילים בלגיים דקיקים. החלוקה הפנימית מאפשרת פתיחה מקסימלית וניקוי החלון מבפנים ומבחוץ. תריסי הגלילה המקוריים הוחלפו ברפפות נסתרות. “הפשטת” הפתחים חשפה והדגישה את המבנה הייחודי של החלונות.
הסלון, פינת האוכל והמטבח ששכנו קודם לכן בחדרים נפרדים אוחדו לחלל אחד. בין הסלון למטבח חוצץ אי עם משטח עבודה מקוריאן וכיור אינטגרלי, ובקצהו פינת ישיבה לארוחות יומיומיות שמשמש גם כמשטח עבודה.
דופן האי שפונה לסלון היא תיבת עץ שמהווה את פינת הטלוויזיה. התיבה מרחפת מעל לרצפה ומתרוממת מעל למשטח העבודה, כדי להסתיר את אזור הכיור. דופן כפולה מסתירה את כל מערכות החשמל המשמשות את המטבח ואת הסלון.
כרקע אחורי לתיבת העץ מתרומם קיר גבוה של ארון מטבח בגוון כחול פלדה. הארון מסתיר תנור בישול, מקררים ומיקרוגל, ובחלקו העליון גריל מיזוג. הארון מסובב את הפינה וממשיך לאורך הפרוזדור כארון מעילים, שירות ומערכות אודיו-וידאו.
פינת האוכל ממוקמת בפינת החלל מתחת לחלונות וניתן לפתוח את שולחן-האוכל כשמארחים. מנורת מנוף תלויה מהקיר וניתנת לכוונון בהתאם לכיוון ולפתיחת השולחן.
על הריצוף הקיים בוצעה רצפת עץ בדוגמת שידרת-דג, הפנלים המקוריים הוסרו ובמקומם בוצע פרט ניתוק בין הקיר לרצפה.
תוכננו שני חדרי מקלחת מינימליים, אחד לילדים והשני כחלק מיחידת ההורים. הארונות מעץ אלון ומשטחי הכיור מקוריאן, ומעליהם מראות עץ עגולות.
תכנון הבית, המתפרס כולו על מפלס אחד בלבד, עושה שימוש בעקרונות של בנייה אקלימית פאסיבית: שחרור אוויר חם דרך חלונות עליונים ליצירת סירקולציית אוויר פנימית, תאורה טבעית של חללים פנימיים ע”י חלונות עליונים והצללת חלונות דרומיים באמצעות גגונים. גיאומטריית המבנה, הצמחייה והבריכה יוצרים מיקרו-אקלים קריר, מוצל ונעים. חיתוך אלכסוני ומדויק של הפינה החיצונית במבנה, יוצר מגרעת מקורה ומוצללת שבתוכה ממוקמת דלת כניסה נסתרת מכיוון הרחוב. הבית מאורגן בצורת האות ר’ סביב חצר פנימית שבמרכזה בריכת שחייה. בזרוע הדרומית ממוקמים החללים הציבוריים ויחידת הורים נפרדת משאר הבית. בזרוע המערבית ממוקמים חדרי הילדים, חלל משפחה הצופה אל הבריכה וחניה מקורה. פרגולה קלה קושרת בין שתי הזרועות ויוצרת בפינה הפנימית אזור חוץ מוצל. על-מנת להבטיח פרטיות מרבית, החזיתות החיצוניות אטומות יחסית ואילו החזיתות הפונות לחצר הפנימית פתוחות בוויטרינות זכוכית לכל הגובה. חומרי הבנייה והגמר חשופים וטבעיים: החזיתות בטיח לבן, בטון ופלדה, התקרה בבטון חשוף, הרצפה בבטון מוחלק, קיר לבנים חשופות ונגרות עץ אלון טבעי משולב עם MDF שחור. בריכת השחייה באבן גרניט כהה שמעניקה לה גוון של ים.
הפרוייקט תוכנן כשיפוץ ותוספת קומה לבית קיים, עבור משפחה עם שלושה ילדים מתבגרים. המגרש צר וארוך וחזית הבית פונה לרחוב סואן. על מנת ליצור חציצה בין אזור המגורים לרחוב, לשמור על הפרטיות ולהגן מפני רעש, החזית הקדמית אטומה. בקומת הקרקע ממוקמים בה שרותי האורחים, וחזית קומה א’ נסוגה מאחורי מרפסת בנויה. הפתח היחידי בחזית הוא דלת הכניסה.
הכניסה הקיימת, שהיתה ממוקמת בפאה הארוכה של הבית, בוטלה ועברה לפאה הקצרה הפונה לרחוב. המהלך הזה פינה שטח לגינה גדולה הנצפית מתוך הבית, נתפסת כהמשך חלל המגורים ומגדילה את תחושת המרחב הפנימי.
על-מנת להבטיח להורים פרטיות, מוקמה יחידת ההורים בקומת הקרקע וחדרי הילדים בקומה א’. יחידת ההורים מפנה את הגב לחלל המרכזי ופונה לצד האחורי של המגרש, עם חצר אינטימית משלה. החצר מופרדת מהגינה המרכזית ומוגנת מהמגרשים השכנים.
בקומת א’ – קומת הילדים – 3 חדרי שינה גדולים, חדר מקלחת, חדר כביסה ושירות, ומרפסת שמש מזרחית מעל לדלת הכניסה.
החיזוקים הקונסטרוקטיביים של הבית יוצרים שפה אדריכלית המספרת את סיפורו של הבית. הרחבת הסלון בקומת הקרקע בוצעה בבטון חשוף, ועמודי ברזל חשופים תומכים את הפתח שנפרץ בתקרה הקיימת עבור פיר המדרגות.
האלמנט המרכזי בחלל המגורים הוא מדרגות הברזל, הבנויות מאלמנטים בצורת האות Z. מבנה זה מעניק יציבות וחוזק למדרגות . מעקה המדרגות מתרומם לכל הגובה ומתלכד עם מעקה הפיר בקומה א’.
קומת הקרקע מרוצפת באבן אפורה. אותה אבן משמשת גם לחיפוי הקירות בחדרי המקלחת. רצפת קומת הילדים עשויה לוחות עץ בגוון דיו המתחבר לגוון הברזל הטבעי של המדרגות. עבודות הנגרות מבוצעות בגוון הקירות.
הפרויקט מתוכנן כשיפוץ של בית במבנה טורי משנות ה-50, שמגיעים אליו דרך סימטת הולכי רגל הניצבת לרחוב. שטח הבית 140 מ”ר.
החדרים מקוריים נהרסו והבית תוכנן מחדש – החללים הציבוריים נפתחים לגינה האחורית וחדרי השינה פונים לחזית הקדמית. חדר ההורים ממוקם בקומת גלריה.
התקרה עולה בשיפוע מקומת הקרקע אל קומת הגלריה ומאחדת את שני המפלסים.
על-מנת ליצור אוורור טבעי בבית עם 2 כיווני אוויר בלבד, פתחנו חלון עילי מעל לדלת הכניסה, וסקיילייט מעל למבואת חדר ההורים בקומת הגלריה. חלונות אלו נפתחים חשמלית ומשחררים את האוויר החם שעולה מעלה בחלל הכפול.
האלמנט המרכזי בחלל המגורים הוא ספריה גדולה מ-MDF שחור, שמעליה קיר כפול המשמש למעבר תעלות המיזוג. קיר הספרייה מפריד בין האזור הציבורי לחדרי הילדים.
מאחורי הספרייה עולה גרם מדרגות לחדר ההורים שבקומת הגלריה. פתח בראש המדרגות משמש כמרפסת תצפית לחלל המגורים שבקומת הקרקע.
המטבח בעל 3 פאות, ומאחוריו ארון אחסון הניצב לאורך כל הקיר המשותף עם השכן. הקיר שמעל הארון מתקפל לאחור במפגש עם החלון העילי.
השטחים הציבוריים מרוצפים באבן אפורה ורצפת חדרי השינה מחופה פרקט.
מטרת התכנון היא יצירת יחסי גומלין בין המבנה לבין הסביבה העירונית. כיכר ציבורית הנפתחת דרומה מהווה חלל עירוני “נושם” המתרחב מעבר לתחום המגרש וצופה לעבר העיר והואדיות הירוקים. גשר החוצה את שדרות רופין מוביל אל כיכר הספרייה הצופה אל העיר ומאפשר מעבר של הולכי הרגל ממתחם המוזיאונים אל הכנסת, ואל קריית הממשלה. המרחב הציבורי מסתנן מהכיכר פנימה אל תוך החלל המקורה שמתחת לבניין הראשי, ומאפשר התאספויות רשמיות ובלתי-רשמיות, ושימושים זמניים כגון שווקי ספרים מקומיים ושבוע הספר. הכניסה הראשית ממוקמת מפלס אחד מתחת לכיכר, והקהל הרחב המשוטט בכיכר יכול לצפות בבאי הספרייה. הן הכיכר והן מפלס הכניסה שמתחתיה מאפשרים מבטים כלפי מעלה אל עבר אולמות הקריאה והשמיים שמעבר, מבטים כלפי מטה אל מעמקי מטמון הספרים, או מבטים רחוקים יותר אל עבר הנוף הירושלמי מצפון ומדרום. האגף הציבורי יותר של הספרייה מתרומם מעל לכיכר כמאסה נקבובית ואוורירית. חזית הבניין עשויה להבי אבן ענקיים המסודרים במרווחים משתנים ומאפשרים מבטים מוגבלים מזרחה ומערבה, או פנורמות נרחבות צפונה ודרומה. שני “מחזיקי ספרים” ענקיים תוחמים את האגף הציבורי ומכילים סירקולציה אנכית של אנשים ושל ספרים. מערכת גלריות וגשרים תלויה ביניהם בצורת גריד-תשעה-ריבועים (nine-square-grid). הגלריות על ציר מזרח-מערב משמשות לתנועה, וכונניות הספרים מסודרות בגלריות שעל ציר צפון-דרום. אולמות הקריאה מהווים את ה”מילואה” של רשת הגלריות ומסודרים לסירוגין סביב חצר אור מרכזית החודרת את כל עומקו של הבניין וקושרת ויזואלית בין אולמות הקריאה לבין הכיכר המקורה. החוקר היושב באולם הקריאה מוקף תמיד בנוף פנימי של ספרים וברקע מרוחק יותר של נוף ירושלמי. מבנה הגריד של האולמות והגלריות מאפשר מבטי עומק אלכסוניים וקשר עין בין כל חלקי מכלול המחקר והעיון. אגף התפעול הסגור לציבור ממוקם מתחת לכיכר וצופה מערבה. “נקיק” נטוע עצים חודר לעומק 3 קומות מתחת למפלס הכיכר, מכניס אור טבעי ואוויר לעומק התכנית ופותח את האגף דרומה לעבר גן שקוע המגיע עד צומת הרחובות רופין וקפלן. מאחורי אגף התפעול ומתחת לו ממוקמים המטמונים באולמות ענקיים החודרים עשרות מטרים למעבה האדמה. מעבר ציבורי שחוצה את האגף בדרכו משדירות רופין לעבר הכנסת חושף את המטמונים לציבור הולכי הרגל במבט עוצר נשימה.
תכנון בית עבור משפחה עם שני ילדים בוגרים. הבית שוכן על מגרש הממוקם בקצה רחוב ללא מוצא הנטוע בצפיפות, ומשקיף חזרה לעבר שדרת העצים. השכונה מתאפיינת בבתים גדולים ומסוגרים, אבל מיקום המגרש איפשר לנו לתכנן בית פתוח יותר שיכול “להרים ראש” מעבר לחומה ולהשקיף על סביבתו מבלי להתפשר על פרטיות. העמדת הבית במגרש, הפנייתו והחלוקות הפנימיות למסות ולפונקציות תוכננו בהתאם לכיווני השמש והאילוצים הסביבתיים בשטח. יישום עקרונות תכנון אקלימי מאפשר חיסכון משמעותי בהוצאות קירור וחימום. הפונקציות ה”כבדות” – חניה, ממ”ד, מעלית וכו’ – מרוכזות בחלק הדרומי של התכנית, חוצצות בין אזורי המגורים לבין הרחוב הראשי העובר במרחק 2 מגרשים דרומה, ומאפשרות להפנות את הסלון, המטבח וחדרי השינה צפונה ומערבה ולפתוח פתחים גדולים לעבר הגינה והבריכה המוגנות מהרעש של הרחוב ומקרינת שמש ישירה. הסלון נפתח לגינה ולבריכה באמצעות ויטרינת זכוכית היקפית. המטבח משקיף חזרה לרחוב דרך חלון סרט שנפתח בקיר מחופה סרגלי אבן אופקיים. הקומה העליונה מחולקת לשני אזורים: יחידת ההורים בחלק המערבי המשקיף על הבריכה ושני חדרי הילדים בחלק המזרחי המשקיף על צמרות העצים של השדרה. 2 האזורים מופרדים ע”י חלל כפול העובר דרך כל גובה הבית ונחצה ע”י 2 גשרים. חלקו הצפוני של החלל מהווה סקיילייט המחדיר אור טבעי ללב קומת הקרקע ומגדיר את החלוקה בין הסלון למטבח. חלקו הדרומי של החלל הכפול עולה עד חלון עליון (clerestory window) שנפתח לגג. כאשר החלון העליון פתוח, הוא משחרר את האוויר החם שעלה מקומת הקרקע דרך הקומה העליונה ומוציא אותו החוצה לגג. נוצרת סירקולציה המזרימה פנימה אוויר קריר מאזור הבריכה לקומת הקרקע וחוזר חלילה. שיטה זו של איוורור טבעי מקטינה את הוצאות מיזוג האוויר וצריכת החשמל בחלק מעונות השנה. אגף הילדים מתוכנן כמסגרת לבנה הבולטת סביב מילואה של ויטרינות וחיפוי קיר מזכוכית, ומצלה על הפתחים. התיבה הלבנה מרחפת כחצי מטר מעל לקיר האבן של קומת הקרקע . הפרדת הזכוכית בין קירות המטבח לתקרה מאירה את החלל ומעניקה לו תחושת קלילות ואווריריות. הקומה העליונה בולטת החוצה וחוסמת קרינת שמש ישירה. לבעלי הבית אוסף גדול של רהיטים עתיקים. פנים הבית משמש רקע נייטרלי לריהוט העתיק ולכן הקירות ופריטי הנגרות מבוצעים רובם בלבן, והבית מרוצף באבן בהירה. רק דלת הכניסה, המלתחה בכניסה ומאחזי המעקות במוצעים בעץ אירוקו שמתיישן ומשקף את גוון העץ של הרהיטים העתיקים.
תכנון בית בהרחבה בה המגרשים קטנים וצפופים יחסית. הבית מיועד למשפחה עם 3 ילדים. החזית הפונה לרחוב צנועה ונמוכה מהבתים השכנים, ורק עם הכניסה לבית מתגלה במפתיע חלל המגורים הגבוה והאוורירי בגובה קומה וחצי. תקרת בטון חשוף מרחפת כחצי מטר מעל הקירות ההיקפיים באמצעות עמודוני פלדה. הפרדת הזכוכית בין הקירות לתקרה יוצרת קשר בלתי אמצעי עם החוץ מכל מקום בבית, מאירה את החלל ומעניקה לו תחושת קלילות ואווריריות. תקרת הבטון בולטת החוצה מעבר לקו הבניין, וחוסמת קרינת שמש ישירה ומבטים מהבתים השכנים. הקירות הצדדיים אטומים על-מנת לשמור על הפרטיות והחלל נפתח רק כלפי חלקו האחורי של המגרש לגינה גדולה.
יצירת בית שנראה קטן כלפי חוץ אך גדול מבפנים התאפשרה ע”י תכנונו בחצאי מפלסים. על-מנת לנצל את השטח בצורה היעילה ביותר מוקמה יחידת ההורים במפלס שקוע למחצה, ועם זאת מואר היטב ונעים למגורים. מיקום אגף הילדים מעל יחידת ההורים מגביה אותו בחצי קומה מהרחוב ותורם לתחושת הפרטיות.
במפלס הקרקע נמצא אזור המגורים: חלל בגובה ארבעה מטרים אשר בו ממוקמות הכניסה לבית והפונקציות הציבוריות .קשר ישיר נוצר בין אזור המגורים לאגף הילדים הגבוה ממנו בחצי מפלס ואגף ההורים הנמוך בחצי מפלס.
חומרי הבניה שנבחרו לבית הינם חומרים פשוטים ואופייניים לבניה המקומית בארץ: תקרת בטון חשוף עם תבניות קרשים, קירות טיח לבנים ורצפת עץ אלון גולמי. שביל הכניסה לבית יצוק מבטון מסורק והדק בגינה מבוצע בעץ אורן.
תכנון משרד עבור חברת הנדסה העוסקת בתכנון תשתיות לתחבורה.
החלל המיועד למשרדים היה צר וארוך והיו בו חלונות מעטים בלבד. מטרות התכנון היו יצירת סביבת עבודה נעימה ומוארת תוך מתן אפשרות לצמיחה עתידית בתוך החלל הקיים, והענקת זהות ייחודית לאירגון.
באזור החיצוני הסמוך לחלונות ממוקמות עמדות עבודה פתוחות, חדרים למהנדסים הבכירים וחדר ישיבות. עמדות העבודה הפתוחות מאפשרות לאור יום לחדור לעומק המשרד ולהאיר גם את האזור הפנימי המרוחק מהחלונות. מבנה זה יוצר חלל סטודיו מואר שבמרכזו ממוקם שולחן מרכזי המשמש לעבודה משותפת, פגישות לא פורמליות וארוחות.
חומרי הגמר לקוחים מעולם הפיתוח הנופי, התשתיות והתחבורה. המשרד מרוצף באבן פיתוח אפורה בעיבוד חוץ, גופי התאורה המוארכים ממוקמים בתקרה בדוגמת פסי הפרדה ופחי האשפה עשויים מצמיגים ממוחזרים. מחיצות הפרדה שקופות למחצה יוצרות חזית פנימית המחדירה אור טבעי מהחדרים לאזור הפנימי המרוחק מהחלונות.
קמפוס המרכז הבינתחומי שימש בעבר בסיס צבאי. מאז ועד היום הוא נשמר כמעין שמורת טבע עם מבנים נמוכים, מדשאות פתוחות ושדרות אקליפטוסים. הפקולטות למנהל עסקים ולממשל תוכננו במבנה אחד עם חלל פנימי ומעברים משותפים. על-מנת לשמור על קו הרקיע הנמוך בקמפוס, ממוקם המבנה בתוך חצר חפורה רחבת ידיים כך שהוא מתרומם לגובה שתי קומות בלבד מעל פני הקרקע. המבנה מתפתח בשכבות לעבר החצר: השכבה הראשונה – מסך זכוכית – משקפת ומכפילה את משטחי הדשא שמולה. השכבה השנייה היא קיר מטויח לבן שדרכו עוברות כל המערכות הטכניות. השכבה השלישית היא שורת כיתות הלימוד המחופה אבן ובטון ותוחמת את החצר הפנימית. בין השכבות עוברים
צירי התנועה במבנה ודרכן מסתנן אור טבעי אל עומק הבניין. כל המעברים מובילים אל החלל המרכזי המשותף לשתי הפקולטות.
המבנה ממוקם בין מגרש חניה ציבורי לבין גני הזיכרון של רמת-הנדיב. הפרויקט תוכנן כבניין ארוך המתעקל לאורך כ-150 מטרים. הוא כולל אודיטוריום, כיתות לימוד, גלריה לתצוגה וקפטריה. המבנה חפור כולו בקרקע ומכוסה בסוללת אדמה נטועה בצמחיה ים-תיכונית. אור טבעי חודר לבניין דרך המרווח המפריד בין שני המדרונות של הסוללה, ודרך חצרות פנימיות הממוקמות לאורכה. ציר תנועה מואר מלמעלה עובר לכל אורך הבניין וקושר בין הפונקציות השונות. שלושה מעברים חוצים את הסוללה ומקשרים בין אזור החניה לגנים. המעבר המרכזי נפתח ישירות אל מול שער הכניסה לגנים.
תכנון בית בהרצליה שמשמש כבית-נופש עבור משפחה מחו”ל. הבית עתיר מערכות טכניות – צנרת תקשורת וחשמל חכם, תעלות מיזוג אויר ואינסטלציה. מיקום המערכות השפיע על צורת החללים הפנימיים. הפונקציות הציבוריות – חדר המגורים ופינת האוכל – ממוקמות בקומת הקרקע וצופות אל בריכת השחיה, ואילו קומת המרתף משמשת לפעילויות פנאי – אולם קולנוע ביתי ושולחן פינג-פונג. חדרי השינה ממוקמים בקומה השניה ובעליית הגג.
תכנון בית עבור משפחה עם 3 ילדים. למרות שהבתים בשכונה ממוקמים בצפיפות, החזית האחורית נשקפת צפונה אל נוף פתוח של שדות ופרדסים. על מנת לשמור על פרטיות מפני הרחוב ולהשיג פתיחות מרבית אל הנוף,תוכנן הבית בצורת האות L. בין זרועות ה-L ממוקמת חצר פנימית נסתרת מהרחוב ופתוחה אל הנוף, ובה גינה גדולה, אזור ישיבה ומשחקים. החזית הדרומית הפונה לרחוב אטומה יחסית, ולעומתה החזיתות האחוריות פתוחות למלוא גובהן. תכנון הבית בשתי זרועות ניצבות מאפשר הפרדה בקומת הקרקע בין המטבח ופינת האוכל לבין הסלון, ללא שימוש במחיצות. אותו עקרון משמש לחלוקה בין אזור ההורים לחדרי הילדים בקומה א’. קומת המרתף מוארת בפתחים גדולים וחצר אנגלית. החלונות המלווים את גרמי המדרגות עוטפים את פינות הבית וצורתם משתנה בהתאם לצירי המבט. קיר המסך המתרומם לכל גובה החזיתות האחוריות מורכב מאזורים של זכוכית קבועה, חלונות לפתיחה ומערכות הזזה בקומת הקרקע. חזית הזכוכית מוגנת ע”י רפפות אלומיניום המונעות התחממות החזית והחלונות
תכנון מחדש של בית קיים הממוקם בתוך מבנה “רכבת” טורי בן 8 יחידות, ופורק לחלוטין מבפנים תוך תמיכה זמנית של גג הרעפים. החזית לרחוב נשמרה ללא שינוי ואילו החזית לגינה נפתחה למלוא רוחב הבית באמצעות חלונות הזזה. קיר בעובי 75 ס”מ מפריד בין האיזור הציבורי של הבית לבין חדרי השינה, ובתוכו ממוקמות מערכות מיזוג האויר, אזור הכביסה וארונות האיחסון. הבית ממוקם בראש מדרון ומשום כך יורדת הגינה בשלוש טראסות עד מפלס הנמוך מהבית בארבעה מטרים. למרות חזיתות הזכוכית הגדולות והסביבה הצפופה נשמרת הפרטיות בבית, זאת בשל הפרשי הטופוגרפיה ועל-ידי נטיעת צמחיה עבותה.
תכנון דירת גג השוכנת בראש בניין מגורים בשכונה ותיקה בתל-אביב ומיועדת למשפחה עם 3 ילדים. הנוף הנשקף מהדירה מתאפיין בניגודיות: נוף אורבני מובהק של מגדלים לכיוון דרום, לעומת מבט פנורמי רחב לעבר פארק גדול ממזרח. ההתערבות המשמעותית ביותר במצב הקיים היתה העברת יחידת ההורים אל קומת הגג ובנייתו מחדש של גרם המדרגות הקושר בין חלל המגורים לגג. מהלך זה הפך את גג הדירה ל”חצר” הירוקה של הבית – חלל חוץ פעיל ונגיש הן מחלל המגורים והן מיחידת ההורים. עם הכניסה לדירה מתגלה קיר “משרבייה” אוורירי המחופה בלוחות עץ, שמלבד היותו אלמנט קונסטרוקטיבי התומך את קומת הגג והמדרגות המובילות אליה, משמש גם כגורם המארגן סביבו את חלל הדירה ומפריד בין אזור המגורים למבואת הכניסה, חדר העבודה והמטבח. מדרום נשקף נוף עירוני מבעד לסדרת חלונות גדולים ומרפסת שהוסבה לגינת תבלין ונוי. החזית המזרחית נפתחת במלואה אל נוף הפארק באמצעות מחיצת זכוכית גדולה. חדר ההורים השוכן בקומת הגג צופה אל גינת הנוי דרך קירות זכוכית. באדמת הגינה, שהועלתה במיוחד אל הקומה העשירית ויוצרת טופוגרפיה משתנה, נטועים עצי פרי. מדרגות אבן מטפסות מהגינה אל דק עץ מוגבה. הדק מרחף מעל נוף הנשקף מכל הכיוונים ומכיל בריכה ואיזור ישיבה מוצל. החלונות מבוצעים מפרופילי ברזל בלגיים עם תריסי רפפה. פרגולות פלדה עם מילואת לוחות עץ מצלות על הפתחים ומגינות עליהם מקרינת שמש ישירה. הדירה מרוצפת באבן מקומית והריהוט הקבוע מבוצע בעץ אלון ועץ צבוע המשתלב בגוון בקירות.
עיצוב פנים בדירה הממוקמת בבניין לשימור משנות ה-30 בלב תל אביב. הדירה תוכננה מחדש תוך שמירה על אופי החללים המקוריים האופייניים לתקופה. מבואה מובילה אל חלל המגורים שנפתח למרפסת המשקיפה אל גן עירוני. המטבח וחדר האוכל ממוקמים בחלל מצולע. אגף החדרים כולל חדר שינה, חדרי אירוח וחדר עבודה. המערכות הטכניות השונות אורגנו תוך הדגשת החללים המקוריים. חלונות הברזל ותריסי העץ המקוריים שוחזרו במדויק.
הבית – מחציתו של בית דו-משפחתי – תוכנן עבור משפחה עם 3 ילדים. הבית מתוכנן בצורת האות L סביב עץ פקאן קיים שעומד במגרש. חלל כפול במרכז הבית יוצר קשר עין בין החללים השונים בקומת הקרקע, ובינה לבין הקומה העליונה. חלל זה מקנה לבית פתיחות ואווריריות ויוצר תחושה של בית גדול מכפי שהוא נראה מבחוץ. במרכז החלל ממוקמת פינת האוכל ובקצהו מדרגות בטון חשוף. הקומה העליונה מחולקת לאגף הורים ואגף ילדים שביניהם מחבר גשר העובר מעל לחלל הכפול. החזית הפנימית של המטבח והסלון נפתחת אל החצר. קיר מסך מתרומם למלוא גובה החלל הכפול ופותח גם אותו אל החצר. מערכת רפפות אלומיניום מאפשרת מבט החוצה תוך שמירה על פרטיות והגנה מפני השמש. המטבח מתוכנן סביב אי מרכזי, ומשקיף אל הסלון והגינה על מנת לאפשר השגחה על הילדים בבית או בחוץ. הכיור, הכיריים, איחסון ואזור ישיבה ממוקמים באי. ארונות ובהם מזווה, מקרר, תנור, ומיקרו צמודים לקיר וסובבים את האי. נישה בדופן משמשת כמשטח עבודה נוסף. מערכות המיזוג והתאורה משולבות בתוך עבודות הגבס והנגרות. הבית מבוצע בחומרי גמר מקומיים: עץ, בטון, אבן וטיח. הרצפה מחופה בלוחות עץ מבודדים, מלבד אזורי הפתחים וחדרי האמבטיה שמרוצפים ומחופים באבן מקומית. החלונות מבוצעים בברזל ואלומיניום על מנת לשמור על מראה קליל.
דירה קיימת בת חמישה חדרים תוכננה מחדש עבור זוג שילדיו גדלו ועזבו את הבית, תוך הקטנת מספר החדרים, הגדלת שטחי האיחסון ורוחב המעברים ויצירת חלל רחב ידיים לאירוח. ארונות איחסון מפרידים בין החללים השונים ומשמשים כמחיצות. במרכז אזור האירוח ממוקם המטבח כאובייקט חופשי מכל עבריו ומהווה את לב הבית.